מופע המחווה לדני ליטני. "יחס חם" בצוותא 2011

אלא זוהר: דיווח מהמופע של דני ליטני

אמני ישראל התייצבו לערב הצדעה לאחד המוזיקאים הבולטים ב-40 השנים האחרונות וביצעו מיצירותיו דני ליטני, שהולך ומאבד את שמיעתו, התקשה להאזין לשירים – אבל התרגש עד דמעות

אביעד פוהורילס | 7/4/2011  מעריב

מגרשי החנייה סביב אולם צוותא היו מלאים אתמול, אז החנינו את החמור ליד בית התפוצות ובאנו להופעה לכבודו של דני ליטני. הילד כבר בן 67, ופתאום אתה מבין שאם ליטני כבר בן 67 הזמן באמת רץ, ורק אצל לולה בת ה-90, פעם האחראית על הכרטיסים בקופה, שום דבר לא בוער, למרות שאצלה הנרות עולים כבר יותר מהעוגה.

המפיק חמי סל שמע בגל"צ את ליטני מתראיין והחליט שהוא מרים לכבודו ערב הצדעה. והוא הרים יופי של אירוע. לא יעזור שום דבר, אבל התחושה המעיקה היא שמדובר בעולם הולך ונעלם. בכל עשר דקות נולד כאן בישראל של 2011 תינוק שישיר את קובי פרץ, ובכל שמונה דקות מת אדם שאהב את אופליה הקטנה. דורי בן זאב, עוד עילוי הנחייה נדיר, חיה נכחדת, הביט בליטני שהתרווח בשורה הראשונה וחייך כשסביבו צוותא עולה גדותיו: "זה לא פייסבוק, זה אמיתי. תראה כמה חברים יש לך".

ובאמת הם באו, ואריק סיני שר ונתן לו את "יחס חם". 67, גיל הפנסיה לגבר, הוא אכזרי פי כמה לכל הכוכבים האלה ששרפו במות והיו מלכי העולם. ליטני היה אז עם הרעמה ההיא וגם היום תלתלי השיבה שלו גולשים על האוזניים שהולכות ונחלשות. אז מה, גם בטהובן הפך חירש ועוד הרבה לפניך, ובלי לשמוע דבר כתב את התשיעית ואת האופרה שלו פידליו. יהונתן גפן דווקא חושב שבמציאות שלנו חירשות זה יתרון, אז הוא עידכן את ליטני מה קרה פה בשנים האחרונות.

"רצחו את רבין, ביבי ראש ממשלה, היתה שריפה בכרמל, סגרו לסבית עם גמד בווילה אחת, וכל המדינה צופה בזה. אתה לא שומע כלום, ואני כל כך מקנא בך". גפן שר את שיר "היורה" והוסיף לו בית נוסף, שכתב בבית, שוב על רבין ויגאל עמיר: "שירי שלום הוא שר, עשיתי מה שהרב אמר, אז התקרבתי אל הבוגד ומטווח קצר – אז יריתי בו".

דן אלמגור סיפר איך ההופעה הראשונה, המהוססת, של "איש חסיד היה" התקיימה ב-68', בחדר האוכל של קיבוץ העוגן, מול קיבוצניקים דוממים שישבו 50 דקות ולא הגיבו למתרחש. אלמגור, יוסי יזרעאלי הבמאי, יעקב אגמון המפיק ודני קרוון התפאורן, עמדו ליד דלת חדר האוכל וכבר התכוונו לברוח מהמקום, עד שליטני, בדמות הזפת שעל הגג, כמעט הפיל את תקרת האולם מתשואות ונתן את האות ל-600 הופעות של "איש חסיד", כולל בברודווי, בנוכחות גולד ה מאיר, טדי קולק, יצחק נבון, והכי חשוב – אלילו של ליטני, בוב דילן.

סי היימן, מלווה כמו כל הערב הזה בגדי בן אלישע ובנצי גפני (גיטרות), אלי בן שושן ואילן שס על הפסנתר, ביצעה את "שושן פרא" ונפלה לזרועותיו. מאיה אברהם שרה נפלא שיר שחשבנו שכבר נכחד – "בסמטת התותים", שתורגם על ידי יעקב שבתאי.

לא הרבה אמצעי תקשורת היו בצוותא. אם ג'קי מ"האח הגדול" היה מגיע, כול ם היו מתייצבים. אבל הם הפסידו. שיר אחרי שיר, כאילו נחלצו מתוך תיבת אוצרו ת נשכחת. כולם נעלמו עם השנים מהפלייליסט של המדורה השוכחת, ועכשיו התגלו כמו שמיכת ילדות אהובה נשכח ת שקופלו בה הריחות ההם: "ציף ציף מעל הרציף" שחנן יובל שר, "ימות משיח" של רובס, ואז עלתה יהודית רביץ עם "לא טוב היות האדם לבדו".

ליטני, מתוך השקט סביבו, לבש את הגיטרה סביב הצוואר ונתן את אקורד הסיום עם "עד סוף הקיץ". וככה הוא הבטיח: "עד סוף הקיץ אדע את התשובה, את פשר הקולות אלמד, את כל החלומות, אפתור את הפחדים, בסוף הקיץ שוב  אשב בין ידידים". בסוף , כשהסיר מעליו את רצועת הגיטרה, עברה צמרמורת. חירש חירש, אבל זמר מדהים.